קורס גרפיקה ממוחשבת גברים

עריכה תורנית והוצאה לאור


יעד ומטרה:


קורס מקיף ומקצועי הכולל את כל תחומי העריכה התורנית וההוצאה לאור. הקורס משלב בתוכו שתי התמחויות שנושקות זו לזו אך כל אחת מהן יכולה למעשה לעמוד בפ"ע.

 

ההתמחות הראשונה היא בתחום "העריכה התורנית"- הכנת ספרים ומאמרים בספרות התורנית, אשר כוללת כתיבה, והגהה וכן ההדרה של ספרי קודש. התמחות זו מיועדת למי שמעוניין לכתוב ד"ת ולהדפיסם, לערוך כתבים של אחרים או לערוך ולההדיר את כתבי רבותינו.

בתחום ההדרה, מעבר לביקוש שיש להוציא מחדש ספרים בדפוס מהודר וחדשני, ישנה דרישה לערוך מחדש את הספרים בתיקון שינויי הגרסאות עפ"י כתבי יד ודפוסים קדומים. כ"כ יש ביקוש לתרגם ספרים מעברית מקראית ומארמית לעברית תקנית ולשפה המדוברת. ההתפתחות הטכנולוגית שהביאה ליכולת אחסון ספרות תורנית במימדים אדירים ע"י סריקתם והנגישות אליהם, מגדילה את האפשרויות הקיימות בכדי לההדיר ספרי קודש עתיקים ולהוציאם לאור.

 

ההתמחות השניה היא בתחום "העריכה הטכנית" אשר מקנה ידע ומיומנות מקצועית לעימוד ועיצוב ספרי קודש. הדגש יושם על תוכנת "תג" המתאימה במיוחד לסדר ועימוד של ספרי קודש כולל רב טקסט.

 

השילוב של הידע ה"עיוני" והמיומנות ב"עריכה תורנית" יחד עם הידע ה"מעשי" ב"עריכה הטכנית" מכשיר את בוגר הקורס להיות בעל מקצוע מורחב בתחום העריכה אשר אפשרויות הפרנסה ממנו מרובות יותר, ויוכל לעסוק החל מגילוי כתב היד העתיק, דרך העריכה, העיצוב והעימוד ועד להפצת הספר המוגמר.

 

 

נושאי הלימוד:

א. עריכה תורנית

 

  • מבואות, נספחים ומפתחות
    • מבוא- מטרות המבוא, מקומו של המחבר בספרות הכללית, עולמו של המחבר (הספרים שהיו לפניו, מורי דרכו, חבריו וכד').
    • נספחים- כללי כתיבה ועריכה.
    • מפתחות- סוגיהם (לפי נושאים, מושגים, שמות, חיבורים ועוד מפתחות ייחודיים), חשיבותם ודרכי הכנתם.
  • הספרות התורנית לתקופותיה
    • השתלבות עולם התורה בתוך ההיסטוריה העולמית והיהודית בתקופות השונות והשפעתה על הספרות התורנית (התייחסות לנדידת התורה בעולם, שריפת התלמוד, הצנזורה וכד').
    • הכרת סוגי בתי המדרש השונים ושיטות הלימוד השונות (חכמי אשכנז, ספרד, צרפת,  איטליה, הונגריה וכד').
    • ביבליוגרפיה לספרות התורנית לדורותיה.
    • ידע בסיסי על ספרי היסוד: ספרות חז"ל [תלמודים ומדרשים]- מבואות, מהדורות, מקורות, כתבי יד וכו'. סקירה כללית על ספרות הראשונים והמהדורות השונות. ספרי הייעץ הקדומים והחדשים.
  • עריכת חיבורים וספרים תורניים

התכונות הייחודיות של הכתיבה התורנית לסוגיה מבחינות שונות:

  • המבנה (מבוא, גוף, סיכום, ביבליוגרפיה, נספחים, מפתחות, הפניות והערות שוליים, דפי הפתיחה כולל תוכן העניינים, התקציר),
  • הלשון והסגנון (כולל קיצורים מקובלים ור"ת),
  • דרכי הציטוט וההוכחה - אסמכתאות ומקורות (שיטות שונות של עריכת ביבליוגרפיה וכל האזכורים הביבליוגרפים).
  • עריכת קבצים תורניים
    • איסוף החומר.
    • גיוון מדורים.
    • עריכה.
    • היכרות במגוון תחומים.
    • מניעה מ"מוקשים".
  • ההדרת ספרי קודש וכתבי יד
    • מבוא לעולם ההדרה ולידתם של המכונים התורניים בא"י.
    • מטרות בהכנת מהדורה (שיחזור הצורה המקורית של החיבור, הצגה מלאה ומדויקת של הנוסחים השונים, הכנת טקסט נוח לקריאה, לאפשר מעקב אחר גלגולי המסירה).
    • המהדיר: הגדרת תפקידו, הדרישות ממנו, ההחלטות שעליו לבצע.
    • תולדות כתבי היד, גילוי כתבי היד, טיפול בכתבי היד.
    • תולדות הדפוס.
    • פענוח והשוואת כתבי יד וספרים עתיקים, בחירת המועדף.
    • אילן יוחסין של כתבי יד, ודפוסים ישנים.
    • הכרת טיב הגהות ותיקונים בכתבי יד ובדפוסים ישנים.
    • סוגי מהדורות (פקסימילית, דיפלומטית, אקלקטית, סינופטית, ביקורתית, גנטית ונקיה).
    • דרכים לעריכת שינויי הנוסחאות.
    • דרכים שונות להציג תיקונים לנוסח היסוד, הפנים והשוליים, סימנים מקובלים בההדרת כתבי יד.
    • ההנחיות הרווחות במכוני ספרים התורניים המובילים בארץ.
  • הגהות, הערות, הפניות וציונים
    • תיקונים והגהות.
    • שיטות בכתיבת הערות.
    • קביעת מטרות ברורות למדור הערות.
    • דרישה לציין לכל דברי המחבר באותו נושא.
    • הערות ידע לעומת הערות ביקורתיות.
    • כללים בשימוש במאגרי מידע.
    • כללי כתיבה והפניה בהערות.
    • הערות עזר.

 

  • עבודת צוות ושמירת אחידות.
  • מאגרי מידע תורניים
    • התפתחותם של אוצרות כתבי היד.
    • מאגרי מידע קיימים לכתבי יד: תצלומי כתבי יד, דיגיטיזציה, כרטסות, גניזות וכד'.
    • איתור ספרים ומאמרים בספריות השונות.
    • מאגרי מידע אלקטרוניים תורניים (סוגים, השלכות, שימוש יעיל, OCR) .
    • מאגרים תורניים ואתרים / פורומים מקצועיים ברשת, עבודה עם מנועי חיפוש.
    • מבט על מחקרים תורניים שפורסמו בכתבי עת שונים.
  • סדנאות עריכה מעשיות בתחום התורני, פרויקט גמר. סה"כ כ-140 שעות

 

 

 

 

 

שותפים להצלחה